"הדמעות שהופכות לבועות" | יוסל ברגנר (Yosl Bergner) | ליטוגרפיה צבעונית חתומה וממוספרת

ליטוגרפיה צבעונית מקורית ומרגשת מעשה ידי חתן פרס ישראל, האמן יוסל ברגנר. היצירה מציגה דמות נשית המביטה מבעד לפתח דמוי חלון או מסגרת אבן. מעיניה זולגות דמעות ההופכות בצאתן אל העולם לבועות זכוכית או גולות שקופות וזוהרות, הנערמות בחזית הקומפוזיציה.

היצירה עשירה בסמליות האופיינית לברגנר – השילוב בין המלנכוליה של הדמות לבין הקסם והאור של הבועות מייצר אווירה חלומית וסיפורית. השימוש בגוונים של כחול, אפור וחום, עם הברק הטורקיזי של הבועות, מדגיש את האיכות התיאטרלית והלירית שברגנר נודע בה.

הדמויות שלו תמיד נראות מעט "מחוץ לזמן", עם הבעות פנים שמשלבות תמימות של ילד יחד עם חוכמה ועצב של אדם מבוגר שעבר הרבה.

-----

אמן: יוסל ברגנר (Yosl Bergner).

טכניקה: ליטוגרפיה צבעונית (Color Lithograph).

מהדורה: ממוספרת 41/200 בפינה השמאלית התחתונה.

חתימה: חתומה בכתב יד בעיפרון בפינה הימנית התחתונה: "יוסל ברגנר".

מסגור: ממוסגרת במסגרת עץ ירוקה-זית אלגנטית עם פס זהב פנימי ופספרטו לבן איכותי, המעניקים ליצירה מראה מכובד.

מצב: מצב טוב. היצירה שמורה בתוך המסגרת, קיימת הצהבה של הנייר עקב התיישנות (לא פוגם בציור)

מידות כולל מסגרת: 40x47 ס"מ.

-----

על האמן: יוסל ברגנר (1920-2017).

ברגנר היה צייר ופסל ישראלי (1920-2017). נולד בעיר וינה באוסטריה. בגיל 17 עבר להתגורר באוסטרליה, ועלה לישראל בשנת 1950 יחד עם אשתו אודרי, ציירת אף היא.

הסגנון הסוריאליסטי-יהודי: ברגנר יצר שפה ייחודית שמשלבת בין זיכרונות העיירה היהודית (השטעטל) לבין מודרניזם פנטסטי. בציוריו, חפצים דוממים מקבלים חיים: פומפיות הופכות לדמויות, כלי מטבח ישנים הופכים ללוחמים, ודמעות הופכות לבועות זכוכית.

הומניזם וחמלה: עבודותיו תמיד מלאות ברגש. גם כשהוא מצייר דמויות "מנושלות" או חפצים נטושים, הוא עושה זאת בחמלה גדולה, מה שהופך את היצירות שלו לכאלו שקל מאוד להתחבר אליהן ברמה האישית.

חתן פרס ישראל: הערכה אליו בישראל היא עצומה. הוא זכה בפרס ישראל לאמנות (1980) ונחשב לאחד מעמודי התווך של הציור המקומי. עבודותיו מוצגות בכל המוזיאונים החשובים בארץ ובעולם (כולל מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב).

הקשר לתיאטרון: ברגנר היה גם מעצב תפאורות ושלח את ידו בכתיבה. זה מורגש בציורים שלו – כל ליטוגרפיה נראית כמו "סצנה" מתוך מחזה שבו הצופה מוזמן להשלים את הסיפור.

יוסל ברגנר עסק רבות בנושאים של זיכרון, הגירה וביטוי רגשי דרך חפצים וסמלים. ב"הדמעות שהופכות לבועות", הוא לוקח רגש פנימי גולמי (בכי) והופך אותו לאובייקט אסתטי וקסום. זוהי עבודה שמייצגת את הפילוסופיה האמנותית שלו – היכולת למצוא נחמה ויופי גם בתוך העצב.